מדע

בין המפץ הגדול למצב היציב

בשנות העשרים המוקדמות לשחר גילוי היקום בידי המייסדים איינשטיין, פרידמן, למטר, האבל, דיראק, לויט, הויל, בונדי וגולד, החל להתגלות יקום שהלך והתפתח ממצב סטטי לזה של גודל ויציב ולבסוף, מפץ תופח.

אינשטיין, האבא המייסד, אשר עיגן את מאזן היחסות ככלל לחבר עמיתיו, התגמש והודה בטעות. הויל חש ביציבותו של יקום הולך וגדל, אך היה לעיקש בלתי מתפשר. למטר חלם; נשא את עיניו לכוכבים וצפה באור.

המצב והמפץ התייצבו על קו זינוק המירוץ לגילוי סודות היקום.

עמד הויל נינוח ויציב על הקו. לאומתו, קרע למטר ועיגן את כף רגלו הימנית; דחסה אחורה אל המעצור ודחף בזינוק קדימה כמפץ. החל הויל לנוע לאטו בצעידה גוברת ויציבה והתעלם מהמפץ הנעלם בזינוקו. להויל הוצע להתגמש ולרוץ אך בעיקשותו סירב. המפץ של למטר טרף את המירוץ וקרע את היקום לבלתי היכר.

הלוואי למדע ולנו שהיינו עומדים על שחור או על לבן מוחלטים, כל אחד לבטח במשבצתו. אך האור מאיר כרצונו ומערבב בנו גוונים.

זה מכבר לא מפץ גדול. מאז תחזיות למטר המוקדמות עטף היקום את המפץ הגדול בניחוח המצב היציב של הויל, שהתמזג בו באלגנטיות מבלי שנבחין. שני חצאים דומים אך מנוגדים, משולבים זה בזה למקשה אחת.

הקול קול של המפץ. הידיים ידיים של המצב.

תביעות אצבעותיו של המצב היציב ניכרות במאמצים ליישובו של המפץ הגדול עם התצפיות החדשות שנתגלו מאז – וסתרו את הנחות היסוד שלו: קיבוע קוסמי על חומר ואנרגיה אפלים מייצבים ומאזנים. בלעדיהם, היה המפץ לכשל גדול.

היקום שהתפתח ממצב סטטי ליציב ולאחר מכן נתפס כתופח, מתגלה עתה כגודל.

מודעות פרסומת
רשומה רגילה
מדע

הכשל הקטלני של המפץ הגדול

העיקרון שהחקר המדעי אמור לתקן את עצמו באם גילויים חדשים סותרים את הנחות היסוד שלו, הוא מכללי השיטה המדעית החשובים והמודגשים ביותר. אך בפועל, כדי לחקור סבירות אחרות של תיאוריה בעייתית כמו המפץ הגדול, מדענים זקוקים למשאבי מחקר וניסוי. למרבה האירוניה, הממסד המדעי אינו מוכן לתמוך במחקרים שלא מתיישבים עם המפץ הגדול, על אף הכשלים הרבים שפוקדים את התאוריה.

בכל הקשור לתאוריה הראשונה במעלה בחקר היקום, ושנמשכות ממנה השערות חשובות אחרות, בכל פעם שהתגלו ממצאים שסותרים את הנחות היסוד שלה, התווספו אליה השערות חדשות שאין להם כל יסוד עובדתי; גורמים שמוצעים כדי ליישב סתירה מסויימת בלבד, שמעולם לא נצפו ואין להם כל הוכחה לקיום.

 האצת הארפיליות הרחוקות ומתרחקות מאתנו היא עובדה שנצפית. אבל הסיבה להאצה עדיין לא ידועה. היא משוערת כטמונה במה שקרוי אנרגיה אפלה, שהומצאה כדי ליישב את הסתירה שהתגלתה עם גילוי ההאצה. אבל עצם קיומה של אנרגיה אפלה סותר שורה ארוכה של תצפיות וגם מבטל בהינף יד את חוק שימור האנרגיה וכללי פיזיקה אחרים.

אם היינו מקבלים את עיקרון המדע, וחוקרים כיוונים נוספים, היינו יכולים להגיע לתוצאות נכונות יותר מדוע קיימת האצה. פתיחת דלת בפני מחקרים כאלו יכולה להוביל לגילויים חדשים שלא נגיע אליהם במסגרת חקר המפץ הגדול.

כיוון שכל מחקר מדעי חייב להתיישב עם תאוריית המפץ, הממסד המדעי לא מקצה משאבים לכיוונים של סברות נוספות להתפתחות היקום, כגון תיאוריית המצב היציב, יקום הפלזמה ואחרים. וזה סותר את השיטה המדעית של הממסד עצמו. עתה, רק משקיעים בחיפוש אחר אנרגיה אפלה. אם מדען רוצה לחקור אפשרות אחרת, הוא למעשה מנודה, עבודותיו לא מתקבלות בממסד, והוא לא יקבל משאבים למחקר וניסוי.

המקור לטענות אלו הוא מסמך החתום בידי מאות קוסמולוגים ומדענים מהשורה הראשונה שהתפרסם בשנת 2004 בכתב עט מדעי מוכר. הוא מתורגם כאן במלואו. המקור עם שמות החותמים בקישור.

quote

 http://homepages.xnet.co.nz/~hardy/…ystatement.html


ה צ ה ר ה ' ב ק ו ס מ ו ל ו ג י ה

איגרת פתוחה לקהילה המדעית

(פורסם בניו סיינטיסט, 22 במאי, 2004)

המפץ הגדול מסתמך היום על מספר הולך וגדל של ישויות משוערות שמעולם לא נצפו — תפיחה, חומר אפל ואנרגיה אפלה הם הדוגמאות הבולטות ביותר. בלעדיהם, קיימת סתירה קטלנית בין תצפיות שנעשו ע"י אסטרונומים לבין התחזיות של תיאוריית המפץ הגדול. בשום תחום אחר בפיזיקה לא היתה מתקבלת כזאת הישענות על אובייקטים משוערים חדשים כאמצעי לגשר על הפער שבין תיאוריה לתצפית. זה היה, לפחות, מעלה שאלות רציניות אודות תקיפותה של התיאוריה הבסיסית.

אבל תיאוריית המפץ הגדול לא יכולה לשרוד בלי גורמים מוצעים אלה "פדג' פקטורס". בלי שדה התפיחה המשוער, המפץ גדול לא חוזה את קרינת הרקע הקוסמית החלקה ואיסוטרופית הנצפית, כי לא קיימת כל דרך לחלקים של היקום ,שעתה הם יותר מכמה מעלות מרחק בשמיים, להגיע לאותה טמפרטורה ובכך לפלוט אותה כמות של קרינה מיקרוגלית.

מבלי סוג כלשהו של חומר אפל, מנוגד לכל סוג שנצפה על כדור הארץ, למרות 20 שנים של ניסויים, תיאוריית המפץ הגדול עושה תחזיות סותרות לגבי צפיפות החומר ביקום. תפיחה מחייבת צפיפות שהיא 20 פעמים גדולה יותר מזו המשתמעת מהנוקליאוסינתזה של המפץ הגדול, שזה הסבר התיאוריה למקורם של היסודות הקלים. ומבלי אנרגיה אפלה, התיאוריה חוזה שהיקום הוא רק בגיל 8 מליארד שנה בערך, שזה מליארדי שנים יותר צעיר מגילם של כוכבים רבים בגלקציה שלנו.

ועוד, תיאוריית המפץ הגדול לא יכולה להתפאר בתחזיות כמותיות שלאחר מכן אומתו על ידי תצפיות. ההצלחות שנטענו על ידי תומכי התיאוריה מורכבות מהיכולת שלה להתאים למפרע את התצפיות עם מערך הולך וגדל של פרמטרים הניתנים להתאמה, בדיוק כמו הקוסמולוגיה הישנה, שכדור הארץ במרכזה, שתלמי היה זקוק לשכבה מעל שכבה של אפיציקלים [כדי להצדיקה].

עם זאת, המפץ הגדול היא לא המסגרת הזמינה היחידה להבנת ההיסטוריה של היקום. קוסמולוגית הפלזמה ומודל המצב היציב גם משערים יקום מתפתח ללא התחלה או הסוף. אלה, וגישות חלופיות אחרות יכולים גם להסביר את התופעות הבסיסיות של היקום, כולל שכיחותם של יסודות קלים, יצירת מבנים בקנה מידה גדול, קרינת הרקע הקוסמית, ואיך ההיסט לאדום של גלקסיות רחוקות עולה עם מרחק. הם אפילו חזו תופעות חדשות שנצפו לאחר מכן, משהו שהמפץ הגדול לא הצליח לעשות.

תומכי תיאוריית המפץ הגדול יכולים להשיב שהתיאוריות הללו לא מסבירות כל אחד ואחת מהתצפיות הקוסמולוגיות. אבל זה לא מפתיע, כי הפיתוח שלהם כבר עוקב קשות על ידי חוסר מימון מוחלט. ואכן, שאלות וחלופות כאלו לא יכולים עכשיו אפילו להיות נידונים ונבדקים באופן חופשי. חילופים פתוחים של רעיונות חסרים ברוב כנסי הזרם המרכזי. בעוד שריצ'רד פיינמן היה יכול לאומר כי "מדע הוא התרבות של ספק", בקוסמולוגיה היום הספק וההתנגדות אינם נסבלים, ומדענים צעירים לומדים לשתוק אם יש להם משהו שלילי להגיד על מודל המפץ הגדול הסטנדרטי. מי שמטיל ספק במפץ הגדול חושש שלאמור כך יעלה להם במימון שלהם.

אפילו תצפיות מתפרשות עתה דרך מסנן מוטה זה, נשפטות לנכון או לא נכון, תלוי באם הם תומכים במפץ הגדול או לא. אז נתונים צורמים בהסטות לאדום, שכיחות ליתיום והליום, והתפלגות גלקסיות, בין נושאים אחרים, מתעלמים מהם או שמים אותם ללעג. זה משקף חשיבה דוגמטית גוברת שהיא זרה לרוח החופשית של חקירה מדעית.

היום, כמעט כל המשאבים הכספיים והניסיוניים בקוסמולוגיה מוקדשים ללימודי המפץ הדול. מימון מגיע רק מכמה מקורות מעטים, וכל ועדות הביקורת עמיתים ששולטות בם, נשלטות על ידי תומכיה של המפץ הגדול. כתוצאה מכך, את הדומיננטיות של המפץ הגדול בתחום הפכה לקיום עצמי, ללא קשר לתוקף המדעי של התאוריה.

מתן תמיכה רק לפרויקטים במסגרת המפץ הגדול מערער אלמנט בסיסי של השיטה המדעית – הבדיקה המתמדת של התאוריה נגד התצפית. הגבלה כזו הופכת את הדיון ומחקר הבלתי-מוטים לבלתי אפשרי. כדי לתקן [מצב] זה, אנו קוראים לסוכנויות אלו שממנות עבודות בקוסמולוגיה להפריש חלק משמעותי מהמימון שלהם עבור חקירות של תאוריות חלופיות וסתירות תצפית של המפץ הגדול. כדי למנוע הטיה, ועדת ביקורת העמיתים שמקצה כספים אלו יכולה להיות מורכבת מאסטרונומים ופיסיקאים
מחוץ לתחום הקוסמולוגיה.

הקצאת מימון לחקירות התוקף של המפץ הגדול, וחלופותיה, יאפשר לתהליך המדעי לקבוע את המודל המדויק ביותר שלנו להיסטוריה של היקום.

ובאנו על החתום…


 

רשומה רגילה